<h1>פירוש הרמב"ם — ר"ה</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[ר"ה י"ט ע"ב] והכא בעבור שנה קמפלגי דתניא כמה עבור שנה שלשים יום פי' אדר ראשון משלשים יום. רשב"ג אומר חדש פי' חדשה של לבנה כ"ט יום וכך פי' שמועה זו דתנא קמא סבר דאין יוצאין אלא על אדר ראשון סבר דאדר ראשון שלשים יום ובזמן שיודעין באיזה יום הוקבע ר"ח של אדר ראשון אינן צריכין לצאת על אדר שני מפני שמשידעי קבוע אדר ראשון מונין שלשים ומקדשין יום ל"א והוא ר"ח (של אדר שני וזה התנא שאמר שיוצאין על אדר שני סבר דאדר ראשון) כ"ט יום. ואקשו אי דידעי חדש נמי ידעי פ' כלומר כשם שאמרת דתנא דסבר דחדש העבור שהוא אדר ראשון (שלשים יום הוא דסבר דאין יוצאין אלא על אדר אחד מפני שמונין שלשים יום ומקדשין יום ל"א וממנו גומרין) לאדר שני כך נמי מאן דסבר דאדר ראשון כ"ט יום אינן צריכין לצאת אלא על אדר ראשון וממנו מונין כ"ט יום ומקדשין יום שלשים ואמאי תני אם נתעברה שנה יוצאין על אדר שני מפני הפורים. ומפרקינן האי תנא דאמר חדש העבור פעמים עושה מעובר משלשים ופעמים עושה אותו כ"ט (ומשום הכי) צריך לצאת על אדר שני לידע אם אדר ראשון משלשים היה או מכ"ט.
[ר"ה ו' ע"ב] בשלמא רגלים בלא שנה משכחת לה פי' כגון שנדר קודם הפסח שעברו עליו פסח שבועות סוכות ועדיין לא נגמרה לו שנה עד ניסן הילכך רגלים מלאו ושנים לא מלאו אלא שנה בלא רגלים היכי משכחת לה אליבא דרבנן אבל אליבא דר' שמעון דסבר ג' רגלים [כסדרן] וחג המצות תחלה אפשר כגון שנדר בראש חדש אייר אחר חג המצות שנגמרה שנה ועדיין לא נגמרו רגלים ואין עמו רגל [אחר] חוץ מפסח אליבא דר' שמעון דאינו עובר עד שיעברו עליו ג' רגלים כסדרן אלא למאן דלית ליה כסדרן היכי משכחת לה ולרבי (יהודה) נמי משכחת לה וכו' אלא לרבנן היכי משכחת לה ואהדרינן משכחת לה כדתני רב שמעיה עצרת פעמים ו' פעמים ז' הא כיצד שניהם מלאים פי' ניסן ואייר שבעה כמו שפי' ר"ח ז"ל ושיילינן מאן תנא דפליג עליה דרב שמעי' ואהדרינן אחרים דתניא וכו' פי' שאין להם לא חסרים ולא שלמים אלא לעולם ניסן מלא ואייר חסר (וכן שאר החדשים אחד מלא ואחד חסר) ושמעינן להו להאי סברא מהא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת ואין בין ראש השנה לר"ה אלא ד' ימים בלבד כגון אם היתה ר"ה בשנה זאת יום א' יהא לשנה הבאה יום חמישי ונמצא ביניהם ד' ימים יום א' יום ב' יום ג' יום ד' וכן עצרת אם היתה בשנה זו יום ד' תהי' לשנה הבאה יום א' נמצא ביניהם ד' ימים יום ד' ויום ה' ויום ו' ויום ז' ואי אתה מוצא שנים כסדר הזה אלא א"כ היו חדשים כסדרן וביאור דבר זה אם יהי' ראש השנה אליבא דאחרים יום א' מרחשון יהי' יום ב' וג' כסלו ד' טבת ה' ו' שבט ז' אדר א' ב' ניסן ג' אייר ד' ה' סיון ו' עצרת ד' תמוז (ראש השנה אליבא דאחרים יום א' מרחשון יהי' יום ב' וג' כסלו ד' טבת ב' ג' שבט ד' אדר ה' ו' ניסן ז' אייר א' ב' סיון ג' עצרת) [ז' א' אב ב' אלול ג' ד' לשנה הבאה ר"ה ה' מרחשון ו' ז' כסלו] א' טבת ב' ג' שבט ד' אדר ה' ו' ניסן ז' אייר א' ב' סיון ג' עצרת א' [נמצא שאין] בין ראש השנה לראש השנה ובין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד אלא א"כ היו חדשים כסדרן חדש ב' ימים וחדש יום אחד. ואם היתה שנה מעוברת חמשה פי' אם היתה שנה זאת יום ב' אליבא דאחרים והיא מעוברת תהיה השנה הבאה יום ז' נמצא ביניהם ה' ימים יום ב' יום ג' ויום ד' ויום ה' ויום ו' ובלבד שתעשה אדר שני (מלא) [וניסן] יום אחד מפני שניסן לעולם מלא ואם תעשה ב' ימים לניסן נמצא אייר יום אחד ונמצא ניסן חסר. וצריך אתה לידע שזה שאמרנו ואם היתה שנה מעוברת חמשה הוא בין עצרת של שנה שקודם המעוברת ובין עצרת של שנה המעוברת אבל בין עצרת של שנה מעוברת ובין עצרת של מוצאי המעוברת ד' ימים הן [וביאור דבר] זה אם היתה ראש השנה יום ב' מרחשון יום ג' ד' כסלו ה' טבת ו' ז' שבט א' אדר ב' ג' אדר שני ד' ניסן ה' אייר ו' ז' סיון א' עצרת ו' תמוז ב' ג' אב ד' אלול ה' ו' לשנה הבאה ר"ה ז' נמצא בין ר"ה זו לר"ה שעברה ה' ימים ב' ג' ד' ה' ו'. מרחשון א' ב' כסלו ג' טבת ד' ה' שבט ו' אדר ז' א' ניסן ב' אייר ג' ד' סיון ה' עצרת ג' נמצא בין עצרת לעצרת שעבר ד' ימים ו' ז' א' (א) [ב]. הנה נתבאר לך לפי חשבון שבין ר"ה שעברה ובין שנה המעוברת הוא החשבון אבל בין המעוברת ומוצאי המעוברת ד' ימים בלבד בין עצרת לעצרת אבל בין ר"ה של מעוברת ובין ר"ה של מוצאי מעוברת נמי חמשה (נמצאת אומר) אם היתה שנה מעוברת בין עצרת שבה ובין עצרת שעבר' ה' ימים (ובין ר"ה זאת המעוברת ובין ר"ה הבאה ה' ימים) כמו שיתבאר מן החשבון.
<h2>דף יב:</h2>
[ר"ה ט' ע"א] שנת החמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת שמטה היא דכתיב וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה ושנת חמשים יובל וסברי רבנן ששנת יובל אינה עולה למנין שני שבוע כדתניא בספרא יכול שנת היובל עולה (למנין) [לכאן ממנין] שני שבוע ת"ל שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך שני זריעה וזמירה עולה למנין שני שבוע ולא שנת יובל עולה למנין שני שבוע הילכך מאחר ששנת יובל חושבין [שנת יובל מונין ו' שנים] ומשמיטין שביעית וחושבין שנת היובל שנת שמטה היא [וזהו] פי' שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת כלומר שהוא [שנת] שמטה כמו שפרשנו שלא תחשוב שנת יובל בשאר השנים ותתחיל לחשוב שש שנים מאחר שנת תשע וארבעים ותחשוב שנת היובל משש השנים ונמצאת זורע ה' שנים מאחר היובל ומקדש שביעית לשנת תשע וארבעים שהיא (שישית) ליובל כר' (יהודה) דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן כלומר עולה ליובל ועולה [לשני] שבוע.
<h2>דף כד:</h2>
[ר"ה ט' ע"א] שנת החמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת שמטה היא דכתיב וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה ושנת חמשים יובל וסברי רבנן ששנת יובל אינה עולה למנין שני שבוע כדתניא בספרא יכול שנת היובל עולה (למנין) [לכאן ממנין] שני שבוע ת"ל שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך שני זריעה וזמירה עולה למנין שני שבוע ולא שנת יובל עולה למנין שני שבוע הילכך מאחר ששנת יובל חושבין [שנת יובל מונין ו' שנים] ומשמיטין שביעית וחושבין שנת היובל שנת שמטה היא [וזהו] פי' שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת כלומר שהוא [שנת] שמטה כמו שפרשנו שלא תחשוב שנת יובל בשאר השנים ותתחיל לחשוב שש שנים מאחר שנת תשע וארבעים ותחשוב שנת היובל משש השנים ונמצאת זורע ה' שנים מאחר היובל ומקדש שביעית לשנת תשע וארבעים שהיא (שישית) ליובל כר' (יהודה) דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן כלומר עולה ליובל ועולה [לשני] שבוע.
<h2>דף לג.</h2>
שנת החמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת שמטה היא דכתיב וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה ושנת חמשים יובל וסברי רבנן ששנת יובל אינה עולה למנין שני שבוע כדתניא בספרא יכול שנת היובל עולה (למנין) [לכאן ממנין] שני שבוע ת"ל שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך שני זריעה וזמירה עולה למנין שני שבוע ולא שנת יובל עולה למנין שני שבוע הילכך מאחר ששנת יובל חושבין [שנת יובל מונין ו' שנים] ומשמיטין שביעית וחושבין שנת היובל שנת שמטה היא [וזהו] פי' שנת חמשים אתה מונה ואי אתה מונה שנת חמשים חסר אחת כלומר שהוא [שנת] שמטה כמו שפרשנו שלא תחשוב שנת יובל בשאר השנים ותתחיל לחשוב שש שנים מאחר שנת תשע וארבעים ותחשוב שנת היובל משש השנים ונמצאת זורע ה' שנים מאחר היובל ומקדש שביעית לשנת תשע וארבעים שהיא (שישית) ליובל כר' (יהודה) דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן כלומר עולה ליובל ועולה [לשני] שבוע.
